Chap. 140
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לִמְנוֹת הַשָּׁנִים וְהַשְּׁמִטִּים שֶׁבַע שֶׁבַע עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל, אַחַר שֶׁנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ וְהִתְגַּבַּרְנוּ בָּהּ וּמִצְוָה זוֹ כְּלוֹמַר סְפִירַת שְׁנֵי הַשְּׁמִיטָה הִיא נִמְסֶרֶת לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל כְּלוֹמַר סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה, כִּי הֵם שֶׁיִּמְנוּ שָׁנָה שָׁנָה מֵהַחֲמִשִּׁים שָׁנָה כְּמוֹ שֶׁיִּמְנֶה כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִמֶּנּוּ יְמֵי הָעוֹמֶר. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (וַיִּקְרָא כה, ח) ''וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת שָׁנִים''. וּלְשׁוֹן סִפְרִי יָכוֹל יִסְפּוֹר שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ וְיַעֲשֶׂה יוֹבֵל תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא כה, ח) ''שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים'', הָא עַד שֶׁיֵּאָמְרוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים וְאִם לָאו לֹא שָׁמַעְנוּ כְּלוֹמַר שֶׁמִּצְוָה זוֹ לֹא הִגִּיעַ אֵיכוּת עֲשִׂיָּיתָּהּ אֶלָּא מִשְּׁנֵי כְּתוּבִים וְהוּא שֶׁיִּמְנֵם הַשָּׁנִים בְּיָחִיד וְנִמְנֶה הַשָּׁבוּעוֹת עִמָּהֶן שֶׁבַע פְּעָמִים, וְאַחַר שֶׁאָמַר שֶׁזֶּה הָעִנְיָן לֹא הִגִּיעַ אֶלָּא מִשְּׁנֵי כְּתוּבִים הוֹרָה שֶׁהֵם מִצְוָה אַחַת בְּהֶכְרֵחַ שֶׁאִילּוּ הָיוּ שְׁתֵּי מִצְוֹת כְּלוֹמַר מִנַּיִן שְׁנֵי הַשְּׁמִיטוֹת וּמִנַּיִן הַשָּׁנִים לֹא אָמְרוּ עַד שֶׁיֵּאָמְרוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים כִּי כָּל שְׁתֵּי מִצְוֹת יִלָּמְדוּ מִשְּׁנֵי כְּתוּבִים, וְכֵן כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה מִכָּתוּב שֶׁלָּהּ, וְאָמְנָם יֹאמַר לְעוֹלָם הָא עַד שֶׁיֵּאָמְרוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים בְּמִצְוָה אַחַת שֶׁלֹּא תִּשְׁלַם יְדִיעָתוֹ אֶלָּא מִשְּׁנֵי כְּתוּבִים כְּמוֹ הַבְּכוֹר שֶׁבָּא בַּכָּתוּב (שְׁמוֹת יג, יב) ''וְכָל פֶּטֶר רֶחֶם לִי'' וְיוֹרֶה לָזֶה לְבַדּוֹ שֶׁיְּהֵא הַבְּכוֹר לַה' בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה וּבָא בַּכָּתוּב אַחַר הַזְּכָרִים לַה' וְיוֹרֶה הַכָּתוּב הַזֶּה לְבַדּוֹ שֶׁכָּל זָכָר לַה' בֵּין בְּכוֹר בֵּין פָּשׁוּט וּמִשְּׁנֵי הַכְּתוּבִים הִגִּיעַ עִנְיָן הַמִּצְוָה שֶׁהוּא בְּכוֹר זָכָר לְבַד כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּמְּכִילְתָּא. (בְּהַר סִינַי, שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל פ''י):
140
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source